על החברה

מטרתה של החברה היא להפיץ את גידול המורינגה ואת המודעות לגידול זה. גידול אינטנסיבי של עץ זה עשוי לשפר את תזונת האדם ובריאותו ולאפשר לצמצם את שטחי הגידול החקלאיים בעולם.

 

מורינגה בגידול צפוף בתנאים טרופיים עם דישון והשקייה, יכולה להניב כשישים טון של עלים וגבעולים לדונם בשנה. (ראה מאמרם של פוידל מאקאר ובקר 2001 Foidl Makkar and Becker  באתר זה). ספק אם קיים עוד צמח שניתן להפיק ממנו סדרי גודל כאלה של מזון איכותי. גידולי המזון העיקריים הנהוגים כיום, אורז, חיטה, שעורה, תפוחי אדמה, קסבה, יאם, תירס סורגום ואחרים, נותנים יבולים קטנים משמעותית ורובם באיכות תזונתית ירודה יחסית. שינויי הרגלי החקלאות והתזונה ע"י גידול מורינגה אינטנסיבי ושימוש במורינגה בתפריטים היומיים שלנו, יוכלו במשך הזמן, לאפשר ניצול של פחות שטחים לחקלאות ובכך לאפשר יותר שטחים לשמירת טבע.

 

בניקרגואה, בעלת האקלים הטרופי, פותחה שיטת גידול צפופה עם השקיה ודישון של מורינגה. הזריעה נעשתה בצפיפות של 10*10 ס"מ שמהווה סדר גודל של 100,000 עצים לדונם. צפיפות כזאת מתאימה בד"כ לגידולי דגניים. הקציר התבצע כל    30 - 40 יום. היבול השנתי הממוצע של גידול המשך ארבע שנים היה  58 טון עלים וגבעולים לשנה. נתונים אלה מדהימים והתעורר הצורך לאמת אותם. ניסיונות הגידול הצפוף הראשוניים שנערכו במרכז הארץ ובדרומה לא היו מוצלחים, לפיכך ב- 2006 נסעתי לדרום הודו כדי לבדוק את הייתכנות של יבול כה גבוה בתנאים טרופיים. בחווה שנמצאת באזור מדוריי בטמיל נדו-הודו, נזרע שטח של כדונם ונדגמו מספר מטרים רבועים לאחר 45,60,76 ימים מהזריעה. השדה הושקה בהצפה, הצימוח בחלקה לא היה אחיד. בדגימות שנלקחו לאחר 76 יום נמצא כי באזורים הטובים ביותר נקצרו 5.5 ק"ג של עלים וגבעולים ממטר מרובע. מה שאימת את העובדה שלמורינגה פוטנציאל יבול גבוה במיוחד.

 

מרבית החקלאים בארץ, אליהם פנינו לגדל מורינגה לא נענו לאתגר. מתוך הבנה שכדי למשוך חקלאים לגדל, חייבים לגדל ובהצלחה, נרשמנו ב-2008 כחברה והתחלנו לגדל מסחרית, כגידול אורגני במושב בכפר חיים בעמק חפר.

 

מטרתנו העיקרית היא להפיץ גידול מורינגה, ולכן עזרנו ונעזור לכל מי שירצה לגדל, או לקדם מורינגה. כל המעוניין יכול בתאום טלפוני, לבקר אותנו בכפר חיים לראות ולהכיר את הגידול. כל מי שמעוניין לנסות לגדל עץ מורינגה בעצמו, בחצר ביתו או בתוך מיכל, יכול לשלוח לנו מעטפה מבויילת ונשלח לו 5 זרעי מורינגה מכונפת וכן ננחה אותו כיצד לגדל אותה.

 

במספר בתי ספר חקלאיים נערכים עבודות גמר של התלמידים על מורינגה, כמו: כדורי, עין שמר, מעגן מיכאל, בן שמן, ושובל. אולי אלה ידרבנו עוד חוקרים באוניברסיטאות להתרכז יותר בפוטנציאל הגלום בצמח זה. המטרה העיקרית שלנו כיום היא לפתח גידול מתועש, זאת משום שעבודת ידיים בארץ מאד יקרה וכדי שהגידול יהיה כלכלי חייבים לתעש אותו באמצעות מיכון. המורינגה כמעט ואינה מוכרת בכל הארצות המפותחות, זה נובע מהאקלים בארצות אלה, יש בהן מעט מקומות שבהן ניתן לגדל את המורינגה כצמח רב שנתי, אך אם למשל יגדלו מורינגה בצורה אינטנסיבית בדרום ארה"ב, או באוסטרליה והציבור המערבי יתחיל לצרוך אותה, זה גם ימריץ את הגידול בעולם השלישי, גם לצרוך וגם לייצא. מה גם שגידול מורינגה כצמח עונתי רק בחודשים החמים עשוי להיות כלכלי. 

 

במסגרת קידום המורינגה, נמכרים ספרים על הנושא, מוצגים באתר מאמרים, ומובאים גם תרגומי מאמרים, ניתנת הדרכה כיצד להשתמש בצורת מתכונים להכנה בבית. בנוסף לכך נמכרים מוצרי מורינגה כמו: אבקת עלים, אבקת גבעולים, מיצויים וסבונים.